סחר הוגן והסביבה

משבר האקלים משפיע בצורה החמורה ביותר דווקא על האנשים שאחראים לו פחות מכול - אנשי העולם השלישי. חצי מיליארד חקלאים בעלי חוות קטנות במדינות עולם שלישי הם הנפגעים הראשונים והעיקריים ממשבר האקלים: בצורות, שיטפונות, מדבור של אזורים גדולים ועוד, הן תופעות שכבר מתרחשות וגורמות, מלבד פגיעה בנפש, גם לתוצרת נמוכה ולא איכותית, ולעלייה משמעותית בהוצאות הייצור.

 

חקלאים בעלי חוות חקלאיות קטנות נאלצים לאמץ דרכי ייצור בעייתיות מתוך ראייה לטווח הקצר בלבד, כמו, למשל, שימוש נרחב בחומרים כימים. לא רק ששימוש זה מגדיל את הוצאות הגידול, יש לו גם השפעה על הבריאות של האנשים בקהילה ועל הסביבה. שימוש זה מחריף את משבר האקלים העולמי בהיקף עצום (כאמור, מדובר ב-500 מיליון חקלאים), כמו גם את הנזקים שנוצרים לסביבה של החקלאים עצמם, כמו למשל זיהום המים.

הבעיות של חוסר שוויון ושינויי האקלים הן באופן מהותי קשורות וכך גם הפתרון שלהן, דרכים הוגנות יותר לחלק את הרווחים במורד שרשרת הייצור מאפשרת להשיג יעדים חברתיים ואקולוגיים. כך גם הם מאפשרים חלוקה "בנטל" של שינוי דפוסי הייצור לדפוסים ברי קיימא.

 

לכן אנחנו מציעים את הצעדים הבאים:

  1. לפעול לכך שחקלאים בעלי חוות קטנות יהיו חלק מהפתרונות של משבר האקלים. הם חלק מבעלי העניין ולכן יש להתחשב בהם כשמנסחים מדיניות פעולה לאומית להתמודדות עם משבר האקלים ובפיתוח מדיניות להפחתות פליטה של פחמן דו חמצני. חקלאים בעלי חוות קטנות  הם לא רק האנשים שהכי מושפעים כיום מתופעות של משבר האקלים, יש להם גם ידע קהילתי וניסיון בחקלאות שאפשר לרתום למען פתרון הבעיות.

  2. פיתוח מדיניות לאומית להקצאה של תמיכה כספית וטכנית ראויה בחקלאים בעלי חוות חקלאיות קטנות כדי לאפשר להם ליישם ולהשקיע בפתרונות שיוכלו לאמץ כדי להתמודד עם תופעות משבר האקלים ולהמשיך לחיות את חייהם בצורה בת קיימא.

  3. התאמת הקריטריונים והנהלים של מנגנונים פיננסים, כמו לדוגמא, "קרן האקלים הירוקה" (green climate fund), ליצרנים קטנים כדי שגם הם יוכלו לקבל תמיכות כלכליות ומימון לפרויקטים של ייצור ירוק וחקלאות ירוקה. כמו כן, ניהול המנגנונים בצורה לא בירוקרטית שתאפשר לא רק ליצרניות ענקיות לקבל תמיכות.

  4.  קידום מנגנונים שבהם עסקים מפנימים לתוך החברה (internalize) את המחיר של הפעילויות שפוגעות בחברה ובסביבה.

  5. פיתוח מדיניות סחר וחקלאות שמגבירה שקיפות, ומתמרצת ייצור וחקלאות ירוקות לאורך שרשאות ייצור המזון. לדוגמא לחייב עסקים להיות מחויבים שמירה על הסביבה ולהפחתת פליטות מבלי להעביר את העלויות הלאה לחקלאים עצמם.

  6. השקעה בחקר של הפחתת שימוש אגרו-כימיקליים באזורים המושפעים ביותר ממשבר האקלים. כמו גם קידום חוות חקלאיות קטנות לשימוש בשיטות חקלאיות עמידות.

  7. קידום צריכה בת קיימא ואתית במדינת ישראל דרך מדיניות רכש ציבורית, הסכמי סחר, תוכניות לימודיות ועוד דרכים לקידום SDG12.

נבנה ע״י גיא סימון - ייעוץ וליווי מקצועי. כל הזכויות שמורות לגיא סימון והקואליציה לקידום סחר הוגן בישראל  (C)